Hattem Asadi

טראומה, הסתגלות ודיסוציאציה

דיסוציאציה והפרעות דיסוציאטיביות

דיסוציאציה היא שיבוש בחיבור הרגיל בין מודעות, זיכרון, זהות ותפיסה. אדם עשוי לחוש ניתוק מגופו או לחוות את הסביבה כלא ממשית. חוויות קצרות יכולות להופיע בזמן לחץ; חוויות מתמשכות או פוגעות בתפקוד מצריכות בירור. תחושת ניתוק כשלעצמה אינה קובעת שיש הפרעה דיסוציאטיבית.

הבנת המצב, הערכה ואפשרויות סיוע

דה־פרסונליזציה מתייחסת לניתוק מהעצמי, ודה־ריאליזציה לתחושה שהסביבה אינה ממשית. בהפרעת דה־פרסונליזציה ודה־ריאליזציה נשמרת בדרך כלל ההבנה שמדובר בתחושה ולא בשינוי ממשי בעולם. אמנזיה דיסוציאטיבית כוללת פערי זיכרון החורגים משכחה רגילה. הפרעת זהות דיסוציאטיבית כוללת שיבוש בזהות ופערי זיכרון חוזרים; היא אינה סכיזופרניה.

הערכה צריכה להיות זהירה ולא מכוונת לתשובה מסוימת. אפשר לברר טראומה כשהיא רלוונטית, בלי להניח שאירוע מסוים מוכרח היה להתרחש. חשוב לבדוק גם שינה, חומרים, התקפי פאניקה, מצבים נוירולוגיים וקשיים נפשיים אחרים. אין לייחס אוטומטית ללחץ אובדן זיכרון פתאומי, אובדן הכרה או תסמין נוירולוגי חדש.

הטיפול מותאם לאדם ועשוי להתמקד בבטיחות, בתפקוד, בהבנת טריגרים ובעבודה הדרגתית עם קשיים נלווים. כדאי לדבר על קצב הטיפול ועל תגובה לניתוק במהלך פגישה. אין צורך למסור תיאור טראומטי מפורט בפנייה ראשונה. סכנה מיידית או בלבול חמור מצריכים טיפול רפואי מקומי דחוף.

שאלות נפוצות

האם תחושת חוסר מציאות היא בהכרח פסיכוזה?

לא. אופי החוויה והמודעות אליה חשובים להבחנה בין מצבים שונים.

האם דיסוציאציה מוכיחה טראומה נסתרת?

לא. בירור מקצועי אינו אמור להניח הסבר מראש או להציע זיכרונות.

מקורות

Scroll to Top